זולת | עת לתקן חזרה לאתר

עת לתקן

תכנית חקיקה לשיקום הדמוקרטיה ומיגור הכהניזם

תקציר מנהלים

עם הקמתה, הכריזה מדינת ישראל על עקרונות יסוד של חירות וזכויות אדם לכל אזרחיה והצליחה לבנות בהדרגה דמוקרטיה חלקית (שיישמה עקרונות אלה באופן חלקי ומפלה ביחס לקבוצות אוכלוסייה שונות, ובמיוחד כלפי האזרחים הערבים). כינון המוסדות ועיצוב התרבות הפוליטית במדינה נעשו תוך הכרה בכך שכוחה ניזון לא מעוצמת ממשלתה, אלא דווקא מן ההבנה למגבלות שהיא מטילה על עצמה, בנכונותה להכפיף את כוחה לשלטון החוק, לאפשר הפרדת רשויות, לבסס מוסדות עצמאיים ולהגן על זכויות האדם.

מידת הדמוקרטיות של המשטר בישראל עברה שינויים ותנודות לאורך השנים, אך הבסיס הזה נותר יציב, עד לכינון הממשלה האחרונה לפני כמעט ארבע שנים. בליץ החקיקה שניהלה הממשלה בשנים האחרונות, וביתר שאת רגע לפני פיזור הכנסת ה-25, איננו בגדר מחלוקת פוליטית. זוהי נקודת מפנה מהותית שמגדירה מחדש את תמצית ההוויה של מדינת ישראל. הממשלה ניסתה לקבע שינוי במבנה החוקתי והמוסדי שלה, להחליש מאוד את מנגנוני הבקרה על הרשות המבצעת, לגרוע מעצמאותם ומיכולתם של שומרי הסף לפעול למימוש ייעודם, ולהגביל באופן משמעותי את יכולתם של אמצעי התקשורת לפעול באופן חופשי. כל זה התממש בזכות שיתוף פעולה עמוק של נתניהו והימין עם הכהניזם, זרם אנטי-דמוקרטי שקידומו למרכז הבמה הביא לנירמול ולהפנמה של הערכים הגזעניים של הרב כהנא בציבוריות הישראלית.

כפי שהראה דוח מכון זולת, מהלכים אלה שחקו ושוחקים בהתמדה ובמהירות את ההגנות על זכויות היסוד ועל עקרון השוויון על כל היבטיו. בפועל, אנחנו ניצבים בפני תהליך שמרסק את אחת מחוזקותיה החשובות והמועילות ביותר של הדמוקרטיה, שהיא היכולת לתקן את עצמה ולרסן את השלטון. חיסול כל אלה מהווה לא רק התעלמות מלקחי ההיסטוריה לדורותיה, בכל זמן ובכל מקום, אלא גם בגידה בעקרונות החירות והשוויון שהוטמעו במגילת העצמאות.

כל שחווינו בשנים תחת שלטון זה מחבל במכוון ביכולתנו לפעול כדי להגן על זכויות יסוד של אזרחי ישראל. החיים בישראל לקראת סוף שנת 2026, מקץ ארבע שנות שלטון של ממשלת נתניהו-בן גביר, מתקיימים בתוך זרם עכור, מציף ובלתי פוסק של רדיפה כהניסטית, פירוק מוסדות דמוקרטיים, כיפוף שומרי סף והפצת רעל ושטנה בערוצי השלטון וברשתות החברתיות. זאת, כדי לרסק את התודעה של אזרחי המדינה באשר לתפקיד החיוני והמועיל של הפרדת הרשויות כתנאי יסוד לביצור עתיד בטוח, צודק ושוויוני יותר. גדיעת האפשרות לקבל מידע מהימן ונטול הסתה היא אחת הדרכים להשכיח את תפקיד המדינה בהבטחת טובת אזרחיה.

לאור כל זאת, מכון זולת רואה לנכון לקדם עקרונות חקיקה והצעות חוק סדורות ליום שאחרי הממשלה היוצאת ופיתח תכנית חקיקה מקיפה לביצור הדמוקרטיה ולמאבק בכהניזם, שכוללת מעל שמונים הצעות חוק מלאות בעשרה תחומים שזוהו כנושאים קרדינליים לשיקום והגנה על העקרונות והמוסדות הדמוקרטיים במדינה (רשימת החוקים המלאה מובאת בנספח המצורף). החקיקה המוצעת נועדה לא רק להתמודד עם נזקי העבר של הממשלה היוצאת, אלא גם לחזק את היסודות הדמוקרטיים בישראל ולספק מענה חיוני ללקונות וחוסרים בחקיקה הישראלית הקיימת, וכן למנוע ניסיון עתידי להעברת חקיקה אנטי-דמוקרטית ולרמיסת המוסדות הדמוקרטיים וגורמי המקצוע.

תכנית החקיקה המקיפה של מכון זולת מתווה את הדרך לעיגון העקרונות הדמוקרטיים של הפרדת הרשויות ושל מקצועיות וממלכתיות השירות הציבורי, לצד מאבק בגזענות ובכהניזם וקידום זכויות אדם ושוויון. זאת, בהמשך לשלב ראשוני שבו יידרש לבטל את כל חוקי המהפכה המשטרית, ובהם חוקים לפוליטיזציה של מוסדות ומנגנונים דמוקרטיים כמו הוועדה לבחירת שופטים, גופי תקשורת ומח"ש; חוקים להחלשת שומרי הסף כמו החוק לפיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה; וחוקים אנטי-דמוקרטיים וכהניסיטיים שפגיעתם בשוויון ובזכויות האדם קשה במיוחד, ובראשם חוק עונש המוות.

החוקים המוצעים בתכנית החקיקה של זולת מקובצים בעשרה אשכולות חקיקה בנושאים המפורטים להלן (לרשימת הצעות החוק המלאה ר' נספח):

חיזוק ההגנה על העצמאות המקצועית של מערכת המשפט - החוקים הכלולים באשכול זה נועדו לעגן בחוק את אופני המינוי של חברי הוועדה לבחירת שופטים ואת התנאים לפעולתה הסדירה, וכן להבטיח כי יקוימו נוהגים נוספים שעד כה לא עוגנו בחקיקה, כמו מינוי נשיא העליון על פי הוותק.

הגנה על עצמאות, מקצועיות וממלכתיות השירות הציבורי - אשכול זה כולל חוקים להגנה על המוסדות הממלכתיים במדינה, ובראשם החוק לשמירה על העצמאות, הממלכתיות, הא-פוליטיות והמקצועיות של המשטרה, אשר מגדיר את סמכויות השר לביטחון לאומי ביחס אליה. חוקים מרכזיים נוספים באשכול זה מסדירים את תפקידם ומעמדם העצמאי של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ושל הדרג המקצועי במשרדי הממשלה, וכן חוקים המסדירים את הליכי המינוי לתפקידים מרכזיים בשירות הציבורי.

חיזוק ההשתתפות במשחק הפוליטי ומעמד הרשות המחוקקת - אשכול החוקים הזה נועד להגן על מעמדה וסמכויותיה של הכנסת, ובכלל זה חוקים לצמצום האפשרות לפסול מועמדים לכנסת או להדיח חברי כנסת מכהנים וכן חוקים לשמירה על תקינות הליכי החקיקה, לשם ריסון כוחה של הממשלה.

חיזוק ההגנה על השוויון - אשכול חוקים זה נועד להיאבק באפליה לסוגיה ובעיקר למגר את הגזענות והכהניזם, ששורשיו כבר נטועים עמוק בפוליטיקה, בכנסת, ברשויות הציבוריות, בתקשורת ובחברה. לצורך כך כלולה בו הצעת חוק מקיפה למאבק בגזענות ובכהניזם בשירות הציבורי וכן הצעת חוק לביטול חוק הלאום. בנוסף הוא כולל הצעת חוק יסוד: שוויון למניעת אפליה על כל רקע שהוא, כמו לאום וארץ המוצא, מין, מגדר ונטייה מינית, מוגבלות, השקפת עולם והשתייכות פוליטית, וכן חוקים לשוויון מגדרי המחייבים הטמעת חשיבה מגדרית בחקיקה וייצוג הולם לנשים בחברות ציבוריות.

חיזוק ההגנה על חופש הביטוי - אשכול חקיקה זה נועד להבטיח את חופש הביטוי ולמנוע ענישה או רדיפה של אזרחים על התבטאויותיהם, וכולל את הצעת חוק יסוד: חופש הביטוי שנועדה לעגן זכות זו באופן מקיף. בנוסף אליה הוא כולל חוקים נוספים למניעת הפללה של התבטאויות ולהגנה על סטודנטים ומרצים באקדמיה.

חיזוק ההגנה על חופש המחאה ומניעת אלימות משטרתית - החוקים הכלולים באשכול זה נועדו להתמודד באופן תשתיתי עם פערים בחקיקה הקיימת בנוגע לחופש המחאה בישראל, ולבטל הגבלות דרקוניות על חופש המחאה הקיימות בחוק מתקופת המנדט הבריטי, אשר עומדות בסתירה לפסיקה המשפטית בנושא זכות המחאה. בנוסף כולל אשכול זה הצעות חוק למניעת אלימות משטרתית כלפי מפגינים ולמאבק בפרקטיקות משטרתיות של פגיעה במפגינים ודיכוי חופש ההפגנה.

חיזוק ההגנה על חופש המידע ומאבק בפייק ניוז - אשכול חקיקה זה נועדו להגן על זכות הציבור לדעת וכולל חוקים להבטחת שקיפות בפרסום מידע ממשלתי ובפרט מידע מוועדות חקירה ובדיקה, ולמנוע פרסום ידיעות כוזבות.

תיגבור מנגנוני ההגנה על זכויות האדם - אשכול החקיקה הזה נועד לייסד תשתית ומנגנונים ייעודיים להבטחת השמירה על זכויות האדם, וכולל הצעת חוק מקיפה להקמת נציבות זכויות אדם. זאת בנוסף לחוקים לחיזוק מעמדם וזכויותיהם של מגני זכויות אדם ולעיגון סמכותו של מבקר המדינה לבדוק גם נושאים הנוגעים להגנה על זכויות אדם.

הגנה על עצמאות החברה האזרחית - אשכול חקיקה זה נועד לבטל תיקוני חקיקה סמכותניים שמטרתם להגביל את פעילות החברה האזרחית ואת חופש המחאה והביטוי שלה. בין היתר הוא כולל הצעה לביטול התיקון לחוק העמותות בנושא קבלת תמיכה מישות זרה וכן הצעות לביטול החוקים המכונים "חוק החרם", "חוק הנכבה" ו"חוק שוברים שתיקה".

חיזוק ההגנה על עיתונאים - החוקים הכלולים באשכול חקיקה זה נועדו לחזק את חופש העיתונות ועוסקים הן בהגנה על חיסיון עיתונאי ועל האינטרס הציבורי במידע מהימן והן בהגנה על עיתונאים מפני תקיפות.

המסמך המלא ב-PDF